לכאן יהודים מכל סוג אפשרי , ורקע תרבותי , וחינוך שונה לגמרי , ומנסים לעשות מדינה ביחד ; זה דבר מרתק . וכמובן בתנאים בלתי אפשריים , במצב שאף פעם לא רואים את הפתרון . המצב הקשה , הטרגי כמעט , זה מה שעושה אותנו מעניינים . כמו שבטהובן מעניין בגלל שיש לו נפש טרגית . אם הוא היה אדם רגיל , אז הוא לא היה כותב את היצירות שכתב . כמובן , זה יכול להיות מאוד מחניק למי שלא מוכן לזה . יש אנשים יותר צעירים שאומרים : “ תעזבו אותי עם כל זה ... אני רוצה להיות כמו כולם " . גיורא : אבל אנחנו חיים פה במשטר של כיבוש קשה , של ארבעים וחמש שנות כיבוש . אנחנו חיים פה במצב של התעמרות של עם בעם . כרגע לא מדובר על מי צודק או לא צודק . יש מצב של חיכוך עצום . אנדרה : גם זה השתנה . לפני שלושים שנה , כשעשיתי מילואים הייתה לי הרגשה שאני שומר באיזה שער , שאני עושה משהו חשוב , והייתי מאוד מאושר שאני יכול לעשות מילואים . היום בחור ששולחים אותו כבר אומר : מה אני עושה כאן ? בינתיים הייתי יכול לעשות כל כך הרבה דברים . זאת אומרת , משהו נשבר כאן . הכיבוש הרי היה גם לפני שלושים שנה . גיורא : כן , אבל הוא קיבל ממדים מפלצתיים , וה...
אל הספר