מירה : מעניין , רות המואבייה לא מופיעה בכלל ביצירה שלך . הרי יש לך אותה בבית . אנדרה : אשתי לא רק שהתגיירה , גם קוראים לה רות , ולא רק זה — היא התגיירה בשבועות . כל כך הרבה קשרים ... לא קל לי להבין את העולם של האישה . הרבה אומרים שאני מיזוגיני , וזה נכון ולא נכון . אבל ברור שנשים לא מופיעות ביצירה שלי כאלמנט מרכזי . מירה : אני שואלת גם בגלל שאתה מדבר הרבה על האלמנט הנשי בתוך הגבר , אלמנט שאתה מחובר אליו . אז איך זה שלא כתבת יצירה לאישה . אפילו את השירים של טד יוז כתבת לי כאמן , כזמרת , כאיש חושב , לא כאישה . זו ההרגשה שלי . אנדרה : היוצר אצלי הוא ילד כל כך צעיר , שהוא בכלל לא יודע שיש הבדל בין ההורים , שיש גבר ואישה . מירה : אצלך ההורים הם מסה אחת . אנדרה : זה לפני שלב הסקסואליות , לפני ההבדלה בין המינים . אני בטוח שזה גם הסוד של סקריאבין , אמנם בצורה אחרת . אצל סקריאבין המוזיקה באה לפני האינדיווידואציה , משכבות שבהן עוד אין גבר ואישה , שהכול אחד . זו שכבה מאד פרנואידית , כי היא לא מתיישבת עם המציאות . הרבה אמנים גדולים נשארו בשלב של “ לפני האישה" קפקא , קירקגור , ניטשה . לפי הנתונים ש...
אל הספר