ספרם של מירה זכאי ואנדרה היידו ראה אור ב , 1999 ועתה לפנינו מהדורה חדשה ומורחבת שלו . למהדורה זו נוספו שתי שיחות חדשות , שנערכו כחלוף קרוב לחמש עשרה שנים מפרסום המהדורה המקורית . השיח רב השנים בין השניים הוא כיומן הזמן והמקום , והוא משקף את האמונה , את העשייה , את הביקורת ואת החזון של שני אנשים שונים מאוד ועם זה קרובים מאוד ברוחם . היא — זמרת אמנית חילונית , הרואה בעצמה אדם אמוני ; הוא — מלחין שאישיותו משלבת בין רוחו החופשית והסוערת של האמן למסגרת החמורה שמכתיב אורח החיים הדתי שקיבל על עצמו . שניהם עברו מסלול ייחודי מאוד בחייהם האישיים ובמרחבי האמנות , החינוך והישראליות . שניהם אנשי העולם הגדול , ועם זה יהודים וציונים בהכרתם , אמנים הקשובים לאקלים שבו הם פועלים , מלמדים ויוצרים , ואשר מכלול עבודתם האמנותית והחינוכית משקף מחויבות עמוקה לסביבתם . בפרק הזמן שבין הופעת המהדורות , רבות השתנה בסביבה זו , לא בהכרח לטובה . השיחות המקוריות הושפעו לקראת סופן מהזעזוע שחולל רצח יצחק רבין . הביקורת והספקנות שהביעו זכאי והיידו בדבריהם לפני הרצח , קיבלו לאחריו משנה תוקף וחריפות . כבר בשיחותיהם אלה מ...
אל הספר