מבוא

מי שחווים או חוות עצמם / ן כאוטומטים , כרובוטים , כחלקי מכונה , או אפילו כחיות ... נתפסים / ות ללא עוררין כמשוגעים וכמשוגעות . אך מדוע תאוריה שמבקשת להמיר אנשים ונשים לאוטומט אינה נתפסת כמשוגעת באותה המידה ? ( ר״ד ליינג ( לכל העוסקים והעוסקות בפסיכואנליזה מובטח תסכול כפול . מצד אחד , הפסיכואנליזה עוסקת בדימויים שהיינו רוצים או רוצות לחשוב שאבד עליהם כלח . מצד שני , השימוש בהם בקרב הקהילה המחקרית , וכן בקרב הקהילה המטפלת , מניב תובנות שאי אפשר להתעלם מהן . השימוש בדימויים אדיפליים , למשל , מלמד אותנו עד כמה הבנתנו את עצמנו ואת הסובב אותנו נותרה מוגבלת וילדותית . מצד אחד , הפסיכואנליזה מכוננת תנאים המגבילים את יכולת החשיבה היצירתית ומעודדת שמרנות חברתית . מצד שני , אין להתעלם מן העובדה שביכולתה גם לשנות את אופן ההתמודדות של נשים וגברים עם מצבים נפשיים בלתי מובנים . לעתים הפסיכואנליזה אף מצליחה לפתוח צוהר לאופק חדש של עשייה . בספר זה אני מבקשת לעקוב אחר צורת פעולתה של הפסיכואנליזה ולתאר את כוחה . נקודת המוצא היא שיש בתגליתו של זיגמונד פרויד ממד שלא נחקר ולא הוערך כראוי . אני לא מבקשת לבחו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן