בראשית שנות התשעים מצאה את עצמה העיר לוד בתחרות לא הוגנת עם שתי ערים חדשות וצעירות שהוקמו לידה - מודיעין ושוהם . תושבים רבים בעיר החלו להתעניין בתוכניות הבנייה של הערים השכנות . אהרון אטיאס , יליד לוד , השתחרר אז משירות צבאי ועמד להינשא לשמרית מהיישוב שבי שומרון . המחשבה הראשונית של הזוג הצעיר היתה להצטרף לאחת ההתנחלויות בשומרון . הימים היו ימי ממשלת רבין . הסכמי אוסלו נחתמו , עתידה של ההתיישבות ביהודה ושומרון היה לוט בערפל וחיזוקה נתפס בציבור הדתי - לאומי כאתגר השעה . אבל אטיאס התקשה לנטוש את לוד בשעתה הקשה . כבוגר פעיל של סניף תנועת " עזרא " בעיר , הוא הרגיש מחויבות לקחת אחריות על העיר שבה גדל . בשיחות עם החברים הבודדים מהסניף שנשארו בלוד , הועלה מדי פעם הרצון להביא לעיר קבוצת מתיישבים שתהווה תחליף לאוכלוסייה החזקה המהגרת למודיעין ולשוהם , אבל הרעיונות לא הבשילו לכדי מעשה . באחד הימים של שנת תשנ " ד , , 1994 מתקשר לאטיאס הרב מוטי דיאמנט , רב בישיבת ההסדר " אור עציון . " הוא מספר לאטיאס על כוונתו לפתוח כולל אברכים בעיר , ומבקש את עזרתו כבן המקום . " מבחינתנו זאת היתה ברכה " , מספר אטי...
אל הספר