ד. האם הפגיעה בזכות להליך הוגן העולה מפרקטיקת הריסת הבתים של ישראל היא חוקית?

אמנת ז'נווה הרביעית קובעת פרוצדורה סדורה ומפורטת להטלת עונש פלילי על אנשים מוגנים . סעיף 71 מורה כי אין להטיל גזר דין על נאשם בלא משפט , וכי על המעצמה הכובשת ליידע נאשם בכתב ובהקדם האפשרי על אישומים הקיימים נגדו , בשפה המובנת לו , ולהעמידו לדין במהירות האפשרית . זאת ועוד , סעיף 72 קובע כי כל נאשם זכאי להציג ראיות הנחוצות להגנתו , לזמן עדים , להסתייע בסנגור ולהיעזר בשירותיו של מתורגמן . סעיף 73 לאמנה גם מעניק לכל אדם שהורשע בדין את זכות הערעור . פיקטה מציין כי תכליתן של הוראות אלה היא לצמצם את הסיכון שהמעצמה הכובשת תנקוט אמצעים שרירותיים כלפי אנשים מוגנים . לענייננו אין ספק שהשימוש באמצעי הריסת הבתים התבצע שלא לפי ההוראות האמורות לעיל . הריסות בתים התבצעו בלא משפט , על בסיס החלטתה של רשות צבאית ולא של ערכאה שיפוטית . יתרה מזו , ברוב המקרים התקבלה החלטת המפקד הצבאי להורות על הריסת בית או על אטימתו בלא הוכחת אשמה , על סמך חשדות בלבד לביצוע עברות ביטחוניות . לעתים ההחלטה התבססה על ראיות חסויות שלא נחשפו לפני בני המשפחה ובא כוחם . ומשנת 1967 ועד שנת , 1989 ולאחר מכן בתקופת האנתיפאדה השנייה ...  אל הספר