י. בחזרה לעתיד: חזרה לשגרת הריסות הבתים

זה . לפיכך פסק בית המשפט כי אין מקום להיענות לבקשת העותרים להורות , ככלל , על מתן זכות שימוע בכל מקרה של הריסת בית . כמה ימים לאחר מכן פסק בית המשפט בעתירה נוספת כי על בני משפחה החוששים מהריסת ביתם בעקבות פיגוע התאבדות שביצע אחד מקרובי המשפחה להגיש את השגותיהם בעניין היישר למפקד הצבאי ולא לבית המשפט , על בסיס נוהל צבאי שנקבע על ידי המפקד הצבאי עצמו . בתקופת האנתיפאדה השנייה שב אפוא בית המשפט העליון לנקוט גישה המעניקה שיקול דעת נרחב למפקד הצבאי ולמעשה לא התערב בהחלטת הרשויות על הריסת בתים ואטימתם . גישה זו ננקטה על ידי בית המשפט העליון עד שישראל הכריזה על הקפאת מדיניות הריסת הבתים בשנת . 2005 נראה כי העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים , ובייחוד גל פיגועי הטרור אשר שטף את המדינה בתקופה זו , השפיע מאוד על מידת נכונותם של שופטי בית המשפט העליון להתערב בהחלטת הרשויות להרוס בתי מגורים של פלסטינים שנחשדו במעורבות בביצוע פיגועים נגד ישראלים , תכנונם וייזומם . מעניין לציין שעל אף גישה זו , כחלק מהודעתה של המדינה על שינוי המדיניות ב , 2005 הוחלט כי אם תשתנה המדיניות ויוחלט לשוב ולהשתמש באמצעי הר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר