ו. ביקורת שיפוטית על הריסות בתים

הערכאה השיפוטית הגבוהה הדנה בעתירות התוקפות את חוקיותן וסבירותן של פעולות המנהל בישראל היא בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ . ביקורת שיפוטית זו חלה בין היתר גם על פעולות שנוקט צה"ל בשטחים , לרבות הריסת בתים . עם זאת מפתיע לגלות שלעומת ביקורת בג"ץ על אמצעים אחרים שישראל נקטה במאבקה בטרור הפלסטיני ( ובכלל זה מעצר מנהלי , גירוש והוצאת צווי הגבלה ופיקוח , ( במשך פרק זמן של 12 שנה ( 1967-1979 ) התבצעו הריסות בתים בישראל ובשטחים בלא ביקורת שיפוטית כלשהי . הטעם לכך מעשי : בתקופה האמורה לא הייתה אפשרות להגיש עתירות לבג"ץ נגד הריסת בתים , מאחר שמפקדי צה"ל הרסו אז בתים בלא התראה מוקדמת , בדרך כלל בשעות הלילה המאוחרות , לאחר שניתנה למשפחה שהות קצרה בלבד לפנות את חפציה האישיים מן הבית . מצב זה החל להשתנות באמצע שנות השבעים כאשר פלסטינים החלו לצפות את פעולת הרשויות והגישו " עתירות מקדימות" לבג"ץ נגד הכוונה להרוס את בתיהם . עתירות אלו לא הגיעו לכלל דיון בבית המשפט משום שהרשויות חזרו בהן מכוונתן להרוס את בתי העותרים . רק בשנת 1979 הכריע בית המשפט העליון בפעם הראשונה בפסק דין שנתן בסוגיית החוקיות של הריסת...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר