הבעיה המרכזית בהריסת בתים כאמצעי ענישה והרתעה היא שהנפגעים העיקריים ממדיניות זו הם בני משפחתו של מבצע העברה הביטחונית . למרבה האירוניה , מבצע העברה הביטחונית אשר בגינה נהרס הבית הוא היחיד מבין דייריו שאינו נפגע כלל או נפגע בעקיפין בלבד מעצם הריסת הבית . במקרים רבים לאחר שביצע את העברה הוא כבר נמצא בידי כוחות הביטחון וצפוי לעונש מאסר כבד , או נמלט מאימת הדין ואינו 59 בג 1730 / 96 "ץ סביח נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש , פ"ד נ . ) 1996 ) 363 , 353 ) 1 ) 60 לפי הפסיקה , על חשדות אלו להיות מבוססים על תשתית ראייתית מספיקה לגיבוש החלטה מנהלית . ראו למשל בג 361 / 82 "ץ חמרי נ' מפקד אזור יהודה ושומרון , פ"ד לו 442 , 439 ) 3 ) . ) 1982 ) 61 שם , שם . 62 ברוב המקרים היה הבית בבעלות הוריו של מבצע העברה , בבעלות קרובים מדרגה ראשונה או בבעלות צד שלישי שהשכיר למבצע העברה את הבית . במקרה של בית מושכר הורה המפקד הצבאי על אטימה ולא על הריסה . צפוי לשוב אל ביתו , או שנהרג בעת ביצוע העברה או אחריה . לפיכך יש הסבורים כי הריסת בתים היא בגדר עונש קולקטיבי של אוכלוסייה אזרחית חפה מפשע , פעולה האסורה על פי המשפט ה...
אל הספר