סוף דבר

ההתמודדות עם הטרור בראשיתה של המאה העשרים ואחת מציבה לפני הדמוקרטיות הליברליות ברחבי העולם אתגר לא פשוט . היא מציגה במלוא הדרו את העימות ( הנודע ) בין האינטרס הציבורי בשמירה על ביטחון המדינה והחברה מצד אחד ובין זכויות היסוד של הפרט — במקרה שלנו הזכות לחירות , לכבוד ולהליך הוגן — מן הצד האחר . המעצר המנהלי נועד לתת בידי המדינה כלי למימוש חובתה כלפי הציבור ולהבטיח את ההגנה על חייו של כל אזרח ותושב ועל שגרת יומו . ברם מאפייניו של המעצר המנהלי מלמדים כי הוא גובה מחיר יקר בפגיעה בזכויות הפרט , שהן מעמודי התווך של כל חברה דמוקרטית , ובכללה החברה הישראלית . העמדה שביקשתי להביא לידי ביטוי במאמר זה נשענת על ההכרה שהעימות בין ביטחון הציבור ובין זכויות הפרט נמצא אך ורק בקליפה החיצונית של הזכויות והאינטרסים הנאבקים על הבכורה ושניתוח עמוק יותר שלהם יוכיח שבין אותו אינטרס ציבורי ובין זכויות הפרט רב המשותף מן המפריד . שהרי מאבקה של מדינה דמוקרטית נגד גורמים שמבקשים לזרוע טרור בשטחה נועד לשמור על צביונה של חברה חופשית , שמכבדת את זכויות האדם באשר הוא אדם ; ביטחון המדינה אינו אלא איגוד זכויותיהם של הפר...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר