בשולי הדברים אני רואה לנכון להתייחס למצב המשפטי בבתי הדין הפליליים הבין לאומיים בעניין השימוש בראיות חסויות . אחת הביקורות הקשות ביותר שמועלות במחקר זה הן באשר לשימוש בראיות חסויות במסגרת המעצר המנהלי . ומשום שבבתי דין אלה ( בית המשפט הפלילי ביוגוסלביה ובית המשפט הפלילי הבין לאומי ; ( ICC , Rowe and Davis v . United Kingdom ( 2000 ) 2890 / 95 ECHR 346 פסקה 61 לפסק הדין . נוצרו פרקטיקות שמאפשרות שימוש בראיות חסויות , גם אם לא לשם מעצר מנהלי , ראוי להתייחס לעניין זה ולבדוק את הרלוונטיות שלו לדיון בעניין המעצר המנהלי והראיות החסויות בישראל . בית הדין הבין לאומי לפשעי יוגוסלביה ( ICTY ) כללי סדר הדין בבית המשפט הבין לאומי לפשעי יוגוסלביה ( להלן : בית הדין ) שונו פעמים אחדות . הן נקבעו " תוך כדי תנועה" והושפעו רבות מדרישותיהן של המדינות שהשפיעו על הקמת בית הדין , ובראשן ארצות הברית . בטיוטה הראשונית שהציעה ארצות הברית לכללי סדר הדין בבית הדין הוצע כלל גורף של חיסוי ראיות על סמך קביעת השופט שמדובר ב"מידע ביטחוני של מדינה , " גם כשמדובר בראיות מרשיעות ואפילו כשמדובר בראיות מזכות או קריטיות ל...
אל הספר