א. הדין הבין־לאומי

הדיון שלהלן יתמקד בעמדתו של הדין הבין לאומי כלפי מעצרי מנע והיקף פגיעתם בזכויות האדם וימשיך את הדיון הקודם בהגדרה של מצב חירום . האמנות הבין לאומיות העוסקות בסוגיה זו נשענות על נקודת מוצא המשלבת בין הרשות לפגוע באחדות מהזכויות בשעות חירום ובין השריון של זכויות יסוד מסוימות שעל המדינה להישמר מפגיעה בהן בכל מצב שהוא . מטרתי כאן היא לבחון אם בתנאים מסוימים הדין הבין לאומי מכיר בחוקיותם של מעצרים מנהליים , ואם כן — לברר אם חוק המעצרים עונה על הקריטריונים הנדרשים . האמנה הבין לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדינתיות סעיף 9 של האמנה הבין לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדינתיות קובע תנאים להגבלת זכות המעצר ולהבטחת זכויות בסיסיות לכל עציר : סעיף 9 לכל אדם שמורה הזכות לחירות אישית ולביטחון אישי . לא יהא אדם נתון במעצר או במאסר שרירותיים . לא תישלל חירותו של אדם אלא מטעמים ובהתאם להליכים שנקבעו בחוק . אדם שנעצר יודיעוהו , בעת מעצרו , על הנימוקים למעצרו , וכן יודיעוהו ללא דיחוי על כל אשמה המועלית נגדו . אדם שנעצר או נאסר בשל האשמה בעברה פלילית יובא מיד בפני שופט או בפני נושא משרה אחר שהוסמך כחוק להפעיל...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר