חוק סמכויות שעת חירום ( מעצרים , ( התשל , "ט-1979 מקנה לשר הביטחון את הסמכות להורות על מעצר ללא משפט של אדם מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור . צו המעצר יכול להינתן למשך של עד שישה חודשים , וצווי מעצר עוקבים עשויים לאפשר להחזיק אדם בבית הכלא שנים רבות ( באופן תאורטי לפרק זמן בלתי מוגבל , ( בלי שהורשע בפלילים . סמכות זו מכונה בפי כול "מעצר מנהלי . " אין זו המצאה ישראלית , וזה המקום לציין שישראל אינה הדמוקרטיה המערבית היחידה שמקנה לרשות המבצעת סמכות כה רחבה וחריפה . חוקים דומים נחקקו , בוטלו ונחקקו מחדש בכמה מדינות , בכללן ארצות הברית ובריטניה , ושאלת התאמתה של סמכות זו למדינה דמוקרטית נדונה כיום בעולם כחלק מהשיח על הגבולות המשפטיים של המאבק שנשיאה לשעבר של המעצמה החזקה בעולם כינה "המלחמה בטרור . " במאמר זה אבקש לבחון את סמכות המעצר המנהלי במשפט הישראלי . אבדוק מה תכליתה ואם תכלית זו ראויה להגשמה , ומעל הכול אברר אם הגשמתה מצדיקה את המחירים הרבים שהמדינה משלמת כדי לקיים תכלית זו . ה"מחיר" המדובר כולל פגמים בחלוקת הכוח בין רשויות השלטון ופגיעה אנושה בזכויות היחיד לחירות , לכב...
אל הספר