לא רק כוחו של הצבא היה חשוב , אלא גם הלכידות הרוחנית הלאומית בעורף . לשם כך על האזרחים היה להימצא בסכנה בדיוק כמו החיילים . במשטר האידיאלי , הכוח והסמכויות מרוכזים בידיו של מפקד צבא ( Feldherr ) עליון , אשר קובע את המדיניות . אותו " מצביא" בגרמניה הנאצית היה , כאמור , היטלר , אבל גבלס ביקש גם הוא לקבל כוח ואחריות כדי שגם הוא יוכל להשפיע על התנהלות המלחמה ועל מדיניותה . לאחר מפלת סטלינגרד , הציע להיטלר להקצין את מדיניות המשטר על ידי יצירת תנאים מקדימים לכלכלת המלחמה , הבטחת המוכנות המלחמתית של העם על ידי חינוך ותעמולה , והחלת מדיניות פנים קשוחה יותר . במשך זמן רב ביקש גבלס לקבל על עצמו את הנהגת המאמץ המלחמתי אך נתקל בסירוב של היטלר . כעת , למוד ניסיון העבר , הסביר למקורביו : " אם הייתי מקבל את הסמכויות הללו כאשר כה רציתי אותן הניצחון היה בידינו כיום וכנראה המלחמה הייתה נגמרת . אבל צריך פצצה תחת ישבנו , כדי לגרום להיטלר לנהוג בהיגיון . " כאמור , זו הייתה נקודת מחלוקת בינו לבין היטלר , שפרצה כבר לאחר מפלת סטלינגרד . באותו זמן הדגיש גבלס בישיבות המיניסטריאליות במשרדו שרק מאמץ מלחמתי אזרחי ...
אל הספר