ההסתפקות במועט הנה ערך יסודי בחיי החרדי , בין בנוסח החסידי - שלפיו יש לעבוד את הבורא באמצעות הלב , ובין בנוסח הליטאי - שלפיו יש לעבוד את הבורא באמצעות המוח . ההסתפקות במועט איננה עוסקת בהתנזרות מהנאות העולם הנחשבות אסורות על פי התפיסה ההלכתית המחמירה , כגון מאכלים המורכבים מחלב עכו ) ם " חלב שנחלב על ידי גוי ללא פיקוח ראוי . ( היא עוסקת בעיקר בהנאות העולם הנחשבות לכשרות ולמותרות , כאלו שלא כרוכה בהן כל בעיה הלכתית , ולמרות זאת נדרש החרדי לצמצם בהן באורח חייו . להנהגה זו שלושה טעמים מרכזיים : ראשית - הטעם הרוחני : "כך היא דרכה של תורה : פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל " ( אבות ו . ( משנה זו מזקקת את הנוסחה האופטימלית לחיי תורה , שהמוטיב המרכזי בה הוא הסגפנות . כך סבור בעל " חובת הלבבות , " ספר יסודי העוסק בדרכי ההתעלות הרוחנית , כי אהבת השם ואהבת העולם הזה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת , וכך אף סבור מייסד חסידות חב " ד רבי שניאור זלמן מלאדי ( ליקוטי תורה על פרשת ראה . ( ואמנם האתוס החרדי דורש הסתפקות במועט כתנאי מרכזי לעבודת השם , ואילו העבודה הרוח...
אל הספר