בשונה מהפוליטיקה הארצית המייצגת את עקרונות ה " מאקרו " של הציבור החרדי , הפוליטיקה המוניציפלית משרתת את צורכי ה " מיקרו . " נציגי הציבור העירוניים עוסקים בהקצאות של מבני ציבור , בקבלתם של ילדים למוסדות החינוך , בהנחות בארנונה ועוד . אך לא זו בלבד . בעוד שבין הנבחרים והבוחרים ברמה הארצית אין כמעט קשר ישיר והאינטרס החרדי מוכתב על ידי המנהיגים הרוחניים המהווים חוצץ בין הבוחרים לנבחרים , הרי שרמת החיכוך של הנבחרים המקומיים עם ציבור בוחריהם גבוהה בהרבה , שכן הם עוסקים בפעולות פרטניות , ומעשיהם משפיעים באופן אישי ומיידי על רווחת הבוחרים . בנקודה זו יש לחלק בין שני מצבים פוליטיים . הראשון , שבו הנבחרים המקומיים הנם חלק מהמועצה המקומית , כשמרב מאמציהם הציבוריים ממוקדים בהשבעת רצון בוחריהם ודאגה לאינטרס החרדי המקומי בלבד . מצב שונה לחלוטין הנו כאשר ראש העירייה או המועצה הנו נציג המפלגה החרדית . אז הוא נדרש לפעול לטובת כלל תושבי העיר , לפעמים אף בניגוד לאינטרס החרדי . כך למשל כאשר ראש עיריית ירושלים היה אורי לופוליאנסקי , נציג החרדים , היה עליו להתמודד עם דילמות משמעותיות שנבעו מכך שחלק נכבד מתו...
אל הספר