בין האש לבין היין , בין השד לבין ציצית , בין העין העיוורת למבט יוקד מצמית , על ברכיו של סב זקן או יצועי אישה הומים , תחת סוד או תחת שקר , מול שבועות או נדרים . במחוזות רבים עברנו יחד בפרקיו של ספר זה , בין דפי התלמוד . מפגשים רבים נפגשנו במהלכו . נדמה לי שלא היו אלה מפגשים חיצוניים בלבד - עם דמויות חדשות לנו ועם המאורעות שאירעו להן - אלא בעיקר מפגשים פנימיים , עם זרמים הזורמים בתוכנו אנו , גלויים יותר וגלויים פחות , כאלה שקל להודות בהם ולחשוף אותם קבל עם ועדה , וכאלה שבדרך כלל נוטים להישאר כמוסים ואפלים . התחושה העיקרית , שבה יוצאת אני , באופן אישי , מן המפגשים הרבגוניים הללו , היא תחושה של חופש . מגוון האישיויות הנחשפות לפנינו בין דפי התלמוד , הדמויות המורכבות כל כך , רבות הרבדים והמתחים הפנימיים , רב - הממדיות המתבטאת כמעט אצל כל אדם שזכינו לטעום ממנו דרך הסיפורים - כל אלה יוצרים מרחב יריעה עצום לחיים . פתאום אין ציפייה לאיזו אידיליות מלאכותית מהוקצעת פינות . אין כמיהה להומוגניות משורטטת , שאליה יש לשאוף . להפך , התנופה הדתית - לגמרי דתית - המפעמת בתלמוד , פועלת דווקא מכוח הייחוד האנ...
אל הספר