הסיפור מופיע בתוך שרשרת סיפורים על אודות דמות מיוחדת במינה - רבי בנאה . ר ' בנאה היה חכם שהחל את דרכו בסוף תקופת התנאים והמשיכה אל תוך ראשית תקופת האמוראים . כמה מדבריו הספיקו להיכנס לברייתות . בית מדרשו התקיים בטבריה , ותלמידו המובהק היה ר ' יוחנן . עיסוק ייחודי היה לו לר ' בנאה , והוא ציון מערות קבורה . ר ' בנאה היה מהלך בדרכים ומחפש מערות קבורה . כל מערה ומערה שמצא היה מציין ומסמן באופן בולט , כדי למנוע טומאה . גם בסוגיה שלנו מתואר מנהגו זה , ויחד איתו מתוארים מפגשים מיוחדים ביותר שאירעו בינו לבין האנשים הקבורים באותן מערות . רש " י מציין כי העיסוק בציון מערות קבורה , המצריך כניסה לאותן מערות , היה אסור לרוב בני האדם , והותר לר ' בנאה על שום גדולתו הייחודית . אחד ממפגשים אלה נקרא כרקע לסיפורנו , כיוון שיש בו מבט מעניין מאוד על זוגיות , אשר יכול להאיר גם את ההתייחסות אליה בדיוננו . וכך מובאים הדברים , בבבא בתרא נח , ע : א " רבי בנאה הוה קא מציין מערתא . רבי בנאה היה מציין מערות ( עושה ציון למערות קבורה . ( אדם אשר עיסוק דומיננטי בחייו הוא ציון מערות קבורה , חי כל הזמן את החיים והמוות...
אל הספר