עוד רגע מופלא מחייו של רב ששת : סיפור המינקת שלו , שבזכות שדיה השיגה ממנו סליחה בעבור בנה : דבעא מיניה רב אחדבוי בר אמי מרב ששת מנין למצורע בימי ספורו שמטמא אדם אמר לו הואיל ומטמא בגדים מטמא אדם א " ל דילמא טומאה בחבורים שאני דהא הסיט נבילה דמטמא בגדים ואינו מטמא אדם אמר ליה ואלא שרץ דמטמא אדם מנלן לאו משום דמטמא בגדים א " ל שרץ בהדיא כתיב ביה או איש אשר יגע ב כל שרץ אלא שכבת זרע דמטמא אדם מנלן לאו משום דהואיל ומטמא בגדים מטמא אדם א " ל שכבת זרע נמי בהדיא כתיב ביה או איש לרבות את הנוגע אהדר ליה בבדיחותא חלש דעתיה דרב ששת אישתיק רב אחדבוי בר אמי ואתיקר תלמודיה אתיא אימיה וקא בכיא קמיה צווחה צווחה ולא אשגח בה אמרה ליה חזי להני חדיי דמצית מינייהו בעא רחמי עליה ואיתסי . ( בבא בתרא ט , ע ( ב " ששאל אותו רב אחדבוי בר אמי את רב ששת : מנין למצורע בימי סיפורו שמטמא אדם ? אמר לו : הואיל ומטמא בגדים - מטמא אדם ! אמר לו : אולי טומאה בחבורים שונה ? שהרי הסיט נבלה שמטמא בגדים ואינו מטמא אדם ! אמר לו : ואלא שרץ שמטמא אדם מנין לנו ? לא משום שמטמא בגדים ! ? אמר לו : שרץ בפירוש כתוב בו : "או איש אשר יגע...
אל הספר