פרק חמישי מבט מצמית

אדם , מעצם טבעו , מרגיש בשיא השליטה כאשר הוא רואה , כאשר עיניו פקוחות וסביבתו בהירה לו . כך - לפחות לתחושתו - הוא יודע בדיוק היכן הוא , מי עומד מולו וכיצד עליו לכלכל את צעדיו . הסיפורים שאביא להלן באים לערער על הביטחון הזה שבראייה , חותרים תחתיו ובעצם מעמידים את הראייה הפיזית הפשוטה גם כאפשרות של מכשול בעבור ראייה אחרת , פנימית יותר , מדויקת יותר . כפי שנראה , יסוד חזק נוסף מחבר בין שתי העלילות , אך אותו אשאיר לסיפורים עצמם לחשוף , בבוא העת .  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)