הסיפור הראשון מופיע בברכות יח , ע . ב " הסיפור עצמו מתפקד כטענה בתוך ויכוח או בתוך תהייה משותפת של שני בניו של ר ' חייא . הנה אנו נוגעים בר ' חייא - שהחיים בשמו - לאחר מותו . ר ' חייא עצמו היה אמורא מן הדור הראשון שעלה מבבל והפך לראש ישיבת ציפורי בארץ ישראל . הוא היה מסדר הברייתא . וכך נפתח הסיפור : בני רבי חייא נפוק לקרייתא אייקר להו ת למודייהו הוו קא מצערי לאדכוריה אמר ליה חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא אמר ליה אידך מנא ידע והא כתיב יכבדו בניו ולא ידע אמר ליה אידך ולא ידע והא כתיב אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל ואמר רבי יצחק קשה רמה למת כמחט בבשר החי אמרי בצערא דידהו ידעי בצערא דאחרינא לא ידעי . בני רבי חייא יצאו לכפרים . נעקר להם תלמודם . היו מצטערים להיזכר בו . אמר לו אחד לחברו : ידע אבינו בזה הצער ? אמר לו השני : מנין ידע ? והרי כתוב : "יכבדו בניו ולא ידע " ( איוב יד , כא (! אמר לו השני : ולא ידע ? והרי כתוב : "אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל " ( שם , כב ) ואמר רבי יצחק : קשה רימה למת כמחט בבשר החי . אמרו : בצער שלו ידע , בצער של אחר לא ידע . בני ר ' חייא עזבו לפרק זמן את לימוד...
אל הספר