הדיוק - ככל שחד וממוקד הוא כך הוא גם חמקמק . כה בקלות ניתן לטעות בו , עד כי אפילו הדיבור עליו אפוף הילה של חיל ורעדה . הרי כשמדברים על דיוק - מוכרחים לדייק . ודווקא כאשר רוצים לדייק , צריך להכיר , יותר מתמיד , בחלל הריק - אותו חלל המקיף את קווי הדיוק ושומר עליהם בריחוף מסוים , לבל יצטמצמו חלילה . כאשר מתבוננים בעולם לעומק ומחפשים את המנועים האינסופיים המניעים אותו , מצד אחד , מגלים שהדברים מדויקים לגמרי , אך מן הצד השני , צריך להיזהר מאוד מלתבנת אותם המנועים , שכן בניסיון התבנות טמונה תמיד סכנה גדולה ואורבת הטעות . ובכל זאת , על אף כל ההסתייגויות , אעז ואגע כאן במהותו של הדיוק באמצעות שני סיפורים תלמודיים . הסיפור הראשון נוגע במהותו של הדיוק דרך אחד מביטוייו בעולם , שהוא שמו של אדם , בעוד הסיפור השני נוגע בו דרך ניסיון לאחוז באמת .
אל הספר