בניגוד למהפך החריף שחל בהתייחסות הקוראן כלפי עם ישראל בתחומים אחדים בשנת , 624 לאחר פרוץ המשבר בין נביא האסלאם לבין היהודים באלמדינה , הנה הייתה עקביות באחד הנושאים החשובים ביותר לעם ישראל : זיקתו לארץ הקודש וזכותו עליה . כאן לא חל כל שינוי בראיית הקוראן את עם ישראל כבעל הזכות הבלעדית על ארץ הקודש . נזכיר כי הפרק החמישי שהוא , מבחינה כרונולוגית , כמעט הפרק האחרון בפרקי הקוראן ( פרק 112 מתוך 114 פרקי הקוראן , ( אינו מותיר ספק באשר לשאלה למי שייכת ארץ הקודש . בקוראן מצויים קרוב לעשרה מקומות שיש בהם אזכור של ארץ הקודש , וכמעט בכולם מודגשת הזכות ואף החובה המוטלת על בני ישראל לרשת אותה . נביא להלן מקומות מפורשים הקובעים זאת ( פסוקי הקוראן מובאים בסדר כרונולוגי : ( 105 : [ 39 ] 7 [ משה לפרעה : [ שלח עמי את בני ישראל בגוף המחקר הוזכרו מפרשים המסבירים שמטרת בני ישראל - להגיע לפלסטין , 'ארצם ; ' : 137 : [ 39 ] 7 הנחלנו לבני העם שנרדפו את מזרחה ומערבה של הארץ אשר נ תנו ברכתנו בה , והתקיים במלואו דב רו הטוב של ריבונך על בני ישראל ; : 17 : [ 42 ] 26 שלח עמנו את בני ישראל . ראה מה שהערנו לעיל לגבי ...
אל הספר