רקע היסטורי לתקופה

עם חורבן בית שני ( 70 ) ניטלה העצמאות המדינית מעם ישראל על-ידי השלטון הרומאי , ודבר זה התבטא גם ברדיפות קשות של היישוב היהודי . למרות כן , ארץ ישראל המשיכה לעמוד במרכז העולם היהודי ; רובו המכריע של העם המשיך להתגורר כאן , להוציא את ירושלים , שהנוכחות היהודית בה נידלדלה . במרכז הפעילות הרוחנית עמדו הסנהדרין והנשיאות . בין פעולותיהן היותר חשובות ניתן למנות את חתימת כתבי הקודש וגיבוש בכתב של התורה שבעל-פה : המשנה שנתגבשה בסוף המאה השנייה ותחילת המאה השלישית , ובהמשך - התלמוד הירושלמי שנערך בארץ ישראל , והתלמוד הבבלי שנערך בבבל . הפעילות הרוחנית התבטאה , בין היתר , גם בסמכות לקבוע את לוח השנה לכלל ישראל , וזאת עד לגיבוש לוח השנה . ( 358 ) פעילות הסנהדרין התרכזה במשך הזמן במקומות אחדים בגליל : יבנה , אושא , שפרעם , בית שערים , ציפורי וטבריה . באשר לירושלים , בעקבות החורבן השתנה אופייה מן הקצה אל הקצה , ובמקום היותה המרכז הרוחני של העם היהודי , היא הפכה להיות עיר אלילית , ושמה אף הוסב ל'איליה קפיטולינה' על שמו של הקיסר הרומי איליוס אדריאנוס ( מת . ( 138 על היהודים נאסר להיכנס לעיר , חוץ מאשר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל