חכמים שאבו את המידע הבוטני על צמחים ועל גידולי למאכל בכמה דרכים : האחת , שליחת הצמח או חלקים ממנו לחכם מוסמך ובעל שיעור קומה ; השנייה , פנייה לגורמים שאינם חכמי הלכה אך נחשבים לבקיאים בתחום הנדרש ; השלישית , עיון בספרי מדע וטבע ( להלן ;( הרביעית , ידע אישי . לעתים הידע העומד לרשותו של החכם , מוטעה או אינו מדויק , ולעתים הידע נצבר מניסיון או מחוש מחקר מפותח . החיד"א הסתובב ברחבי ארצות הים התיכון ואירופה והיה ידען ורחב אופקים . רשמי מסעותיו נכתבו ביומנו ' מעגל טוב . ' רבי יהוסף שווארץ ( המאה ה ( 19 חקר את טבעה של ארץ ישראל במטרה לזהות ולתאר צמחים ובעלי חיים המופיעים במקרא ובספרות חז"ל . מסתבר שבדרך כלל חכמים השתמשו בעיקר בידע אישי או בשמועות . במהלך המחקר צוינו הטעויות שנבעו מכך בכמה הקשרים : . 1 מבנה הצמח וגידולו : יש שתיארו צמחים או את אופן גידולם לא נכון , והדבר השפיע על קביעת ההלכה . רבי יעקב עמדין קבע שברכת הקפה ' האדמה' בטענה שהעץ מניב פרות כבר בשנתו הראשונה . רבי יצחק יוסף קבע שברכת האנקרדיון המערבי = ) אגוז הקשיו ) ' האדמה' הואיל והאחרון הוא חלק משני בפרי . ברם , החלק התפוח , שה...
אל הספר