כרפס בר ( .Apium sp )

ערבית : אלכרפס שימושים : תבלין , אכילה בליל הסדר בספרות המשנה והתלמוד נזכרו מין כרפס תרבותי , הקרוי ' כרפס' סתם , וכן מין של כרפס הגדל בר ' ) כרפס שבנהרות ( ' שחז"ל פטרוהו מהמעשרות . רש"י ציין שני זיהויים לכרפס שבמקורות חז"ל : שחליים ( Lepidium Sativum ) וסלרי , אך העדיף את הראשון בטענה שהכרפס אינו גדל בבתי גידול של מים . הפירוש הראשון נראה יותר , ואכן יש מין ( כרפס ביצות ) הגדל בקרקעות לחות ( ביצות ומלחות . ( הרמב"ם זיהה את הכרפס שבספרות חז"ל עם הכרפס של ימינו , והוא מציין את שמו הערבי ' אלכרפס' . ( ) בפירושו למשנה מציין הרמב"ם כי קיימים מינים שונים של כרפס , וכולם כלולים בשם הקיבוצי ' כרפס . ' למעשה , מצויים כמה מיני כרפס הגדלים בר , כמו הכרפס הריחני , ( Apium graveolens ) כרפס ביצות ( A . nodiflorum ) וכרפס עדין . ( A . leptophyllum ) בספרות חכמי איטליה ואשכנז קרוי הכרפס : אפייה או איפך , שמות הקרובים לשמו הלטיני . הכרפס נאכל בליל הסדר . רבי שלום שולל ( ליוורנו , המאה ה ( 17 יוצא נגד הלוקטים או הקונים כרפס בר הגדל בשדות הבור ומברכים עליו בטקס ליל הסדר ' האדמה : '  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל