סלק סוכר ( Beta vulgaris )

ערבית : , בנג'ר , שפנדר ; יידיש : בוריקעס , בוריקעס מתוקים סלק סוכר הוא גידול תרבותי חדש יחסית . עד למאה ה 19 היה קנה הסוכר הגידול היחידי לייצור סוכר בקנה מידה גדול . במאה ה 18 גילה הכימאי הגרמני מרקגרוף שני זנים של סלק סוכר , אך היו אלה זנים בעלי תכולת סוכר נמוכה . המלחמות שנפוליאון ניהל נגד אנגליה , חייבו אותו למצוא תחליף לסוכר , שיוצר במושבות הבריטיות . עובדה זו המריצה את גילוי זני הסלק בעלי תכולת סוכר גבוהה יותר . למעשה רק בסוף המאה ה 19 הצליחו להעלות את תכולת הסוכר של הסלק עד לכ , 20 % ובכך הפך גידול סלק הסוכר לגידול מובהק . הסוכר היה למצרך נפוץ יותר באירופה בעקבות גילויו של סלק הסוכר , שהתאים לגידול באזורים ממוזגים וקרים , בניגוד לקנה הסוכר , המתאים לאזורים טרופיים וסובטרופיים בלבד . כניסתו של סלק הסוכר לאירופה באה לידי ביטוי גם במקורות ההלכה . את תהליך ייצור הסוכר מסלק סוכר תיאר רבי יוסף לנדא ( יאס , נפטר בשנת : ( 1854 " הפודר ציקר = ] אבקת סוכר ] הנעשה סמוך למקומו מן תרדן , שמבשלים היורה מה שצף למעלה מיבשין ונעשה מזה פודר ציקר ומהשמרים הנשאר ( ים ) ביורה עושין יי . "ש" הרב ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל