קינמון ציילוני ( Cinnamomum zeylanicum )

עברית : קנה , קנה בושם ; ערבית : ; תימנית ותוניסאית : ק ] י [ רפה ; יידיש : צמרינ , ט , ד [ ג [ שמות נוספים : ק ( א ) נילה , ] א [ צינמון שימושים קולינריים : תבלין במאכלים ובמיני מאפה ; כסיסה או מציצה של הקליפות ; רכיב בתערובת עם סוכר ; ממתקים ומרקחות , תערובת לבזיקה על דייסות או על סחלב ' קנמן בשם' נמנה עם רכיביו של שמן המשחה שבמשכן ( שמות ל : כג . ( על פי ברייתא קדומה מימי בית שני , נמנו ' קציעא , ' ' קילופה' ו'קינמון' עם צמחי הקטורת של בית המקדש , ויש הסבורים כי שמות אלו מציינים חלקים שונים של עץ הקינמון . ( Cinnamomum ) מתקבל הרושם שהקינמון , שנחשב לבושם יקר ערך בתקופה העתיקה , היה נפוץ יותר בימי הביניים , לכן עשו בו גם שימושים קולינריים , ואפשר שתרמו לכך שיפורים , שחלו באמצעי ההובלה הימיים והיבשתיים . בעלי התוספות שפעלו באשכנז ובצרפת במאה ה 12 עד ה , 13 דנו בשאלה כיצד לברך על אכילת קינמון , וכך הם כותבים : " עץ של קינמון שקורין 72 ערוך השולחן , או"ח , סימן רג , הלכה ח , עב ע"א . על ממתק בשם ' שומשמניות בדבש' ראו לוינסקי , ספר המועדים , פורים , עמ' . 138 73 על הקינמון במקרא ובספר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל