קקאו ( Theobroma cacao )

ערבית : 'ג , יקולאטי ; איטלקית : קיקולאטי , ציאוקולאטי חלקים אכילים : פולים מאכלים : פולים קלויים , פולים מצופים בסוכר , משקה קקאו ( שוקו , ( שוקולד מוצאו של הקקאו בשפלות של אמריקה הטרופית . בשל טעמו המיוחד כינוהו הילידים במכסיקו ' תיאוברומה , ' שמשמעו ' מזון האלים . ' הקקאו נודע באירופה לא לפני שנת , 1526 ועיקר שימושו כמשקה עממי שכיח החל מאוחר יותר מן הקפה והתה . הקקאו נזכר בספרות ההלכה פעמים מעטות יחסית , עובדה המעלה רושם שהיה נפוץ פחות במטבח הביתי מהקפה ומהתה . במאה ה 17 תיאר הרופא , טוביה הכהן ממץ ( Metz ) שבצרפת , את זני הקקאו ואת שימושיהם למאכל ולרפואה : " הקאקוא הוא פרי כתואר הדלעת = ] ענבה מאורכת וגדולה יחסית ] שכלו אדום ועצו כעץ האתרוג והם שלושה מינים כל אחד גדול מחבירו וטבעם אחד , אבל יש לכל מין סגולה פרטית מה שאין כן בחבירו . כי גרעיני הקאקוא הגדול הם כשקדים נאכלים קלויים גם נרקחים מצופים בסוכר כשקדים . אבל הפרי 452 חתם סופר , ח"א , או"ח , סימן מז . על השימוש בגבישי הסוכר ראו ערך 'קנה סוכר . ' 453 ילקוט יוסף , ח"ג , עמ' תסב , הלכה יז . 454 רדב"ז , ח"ג , סימן תרלז . השוו בני...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל