גודגדן מתוק (P. avium (=C. avium

יידיש : ווינ ( ק ) של , וויכשילן ; ספרדית : גינדאש ; תורכית : וישנאש חלקים אכילים : פרות שימושים קולינריים : פרות חיים ; מרקחות ( לטווירגא , פאווידילא קונפיטי ;( משקה אלכוהולי ( ווישניאק של ווינשיל ) לפתן : חושאף הדובדבן , שפריו חמוץ , והגודגדן המתוק לא היו מוכרים בתקופת המקרא , המשנה והתלמוד . יש מהפרשנים של ימי הביניים , כדוגמת רש"י , שזיהו בטעות את הדובדבן והגודגדן עם הדבדבניות שבמשנה ( עבודה זרה פ"ב מ"ז ) והגודגדניות ( ברכות נז ע"ב ) שבתלמוד . המונח ' דבדבניות' זהה לענבים אדומים שלאחר הבשלת יתר מיצם מטפטף . הגודגדניות זהות לתלתן אלכסנדרוני Trifolium ) , ) alexandrinum המשמש בחקלאות היום כגידול מספוא ומרעה , אך נאכל בעת העתיקה אף על ידי בני אדם . כאן אשתמש בשמות הגידולים כפי המקובל בלשון ימינו . הדובדבן הוכנס לראשונה לארץ ישראל מאירופה רק בתקופה הצלבנית . מוצא הדובדבן הוא דרום מערב אסיה ודרום מזרח אירופה . העץ גדל בר באזורים ממוזגים וקרים והתפתחות פרותיו תלויה במנות קור . בביאורו למונח ' דבדבניות' רבי אברהם פורטלאונה ( איטליה , המאה ה ( 16 מפרט את שמות הדובדבן בשפות שונות : " ובלשו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל