טקסי ברכה על המזון הם נוהג טרנס תרבותי , המלווה תרבויות רבות במהלך ההיסטוריה האנושית , והם מקובלים עד היום בקרב מאמינים בני דתות שונות . בתרבות היהודית תופס המנהג לברך על אכילת סוגים שונים של מזונות מקום בולט בהתנהלות טקסי השולחן . נוהג עתיק יומין זה , שראשיתו בתקופת המקרא , מלווה את אורח חייו היום יומי של האדם המאמין עד לימינו אנו . המערכת המסועפת והמורכבת של הדינים בתחום הברכות היא תופעה ייחודית ליהדות . כמות החומר והעיסוק הרב בסוגיה נובעים משתי סיבות עיקריות : העומק ההיסטורי והספרותי של הסוגיה לצד היותן של הברכות על המזון הלכות מעשיות ויום יומיות . מתקבל הרושם שבעוד שסוגיות הלכתיות הקשורות לעולם הבוטניקה , זכו למחקר מדעי די הולם , הרי שסוגיית הברכות על מוצרי מזון נדחתה לקרן זווית , ולא הוענקה לה ההתייחסות הראויה לה . מחקרים אחדים בלבד נכתבו על התפתחותם של דיני ברכות , ואף נזנח בהם הדיון על ההיבטים ההיסטוריים , הגאוגרפיים , והבוטניים של הנושא . הברכות על ההנאה מאכילת מאכלים מכונות בעגה ההלכתית ' ברכות הנהנין' ( סיומת האות נו"ן שבסוף המילה משתנה בעברית לאות . ( ם"מ ברכות אלו מתייחסות ...
אל הספר