גולדה מאיר כתבה בזיכרונותיה : [ תוך כדי המלחמה ] נעשתה האישיות המרכזית במזרח התיכון לא הנשיא סאדאת , לא הנשיא אסד , לא המלך פייסל ואף לא הגברת מאיר . היה זה מזכיר המדינה של ארצות הברית , ד"ר הנרי קיסינג'ר , שאת מאמציו למען השלום באזור אפשר להגדיר רק כעל אנושיים . ואכן , בשלבים האחרונים של המלחמה ובחודשים שיבואו לאחריה , את המהלכים המדיניים קבע יותר מכל איש אחר הנרי קיסינג'ר . הוא האיש שבתחילת המלחמה נתן לצה"ל מרחב תמרון ניכר להשיג הישגים שיאזנו את המפולת של תחילתה ; הוא האיש שקבע את קצב הספקת החימוש , שהחל לזרום לישראל באמצע המלחמה ; הוא האיש שעיצב את המהלכים שהביאו לסיומה של המלחמה . יחסיו של משה דיין עם קיסינג'ר היו מורכבים ומרובי ניגודים . בזמן המלחמה הוא נפגש עמו לשיחות קצרות בעת שהייתו בירושלים , כאשר בא לשכנע את מדינת ישראל להסכים להפסקת האש שהוא גיבש עם הרוסים . דיין הכיר את מזכיר המדינה זה שנים רבות והוקירו על כישרונותיו הנדירים , אולם יותר מכול העריך את יכולתו להפעיל את מלוא כוחה של המעצמה החזקה בעולם , וגם חשש ממנה . " גדולתו " , כתב דיין , " קודם כל בכך שהוא יודע לנצל את המנ...
אל הספר