בעשר השנים הראשונות דאגו אנשי נהלל לביטחונם בכוחות עצמם . הנשק המועט שהיה בידי מקצת המתיישבים היה רכושם הפרטי ונשמר בביתם במקומות סתר פרטיים . רק מעטים זכו לקבל משלטון המנדט הבריטי אישור להחזקת נשק , אקדח לפלוני ורובה ציד לפלמוני . הם ארגנו את השמירה בעצמם , ובשעת הדחק נעזרו בשוטרי תחנת משטרה שהוקמה סמוך לכפר , מקצתם ערבים ומקצתם בריטים . בימי הפרעות של שנת 1929 לא נפגעה נהלל , ויחסיה הטובים עם ערביי הסביבה נמשכו כמקודם . אבל בראשית שנות השלושים התברר שהמפעל הציוני ניצב בפני התנגדות אלימה ומאורגנת יותר של גורמים פלשתיניים לאומיים . בליל 22 בדצמבר 1932 הגיעה האלימות גם לנהלל . פצצה נזרקה לאחד הצריפים . בעל הבית וילדו בן השמונה נהרגו . אלו היו הקורבנות הראשונים אך לא האחרונים של נהלל בסכסוך הדמים המתמשך בין יהודים לערבים . בחקירת המשטרה התברר שזו היתה חוליה אחת בשרשרת פעולות אלימות שעשתה קבוצת פלשתינים אשר הלכה אחר מנהיג מוסלמי כריזמטי בשם עז א דין אל קסאם . הוא היה כוהן דת שהטיף בשם האסלאם ובשם הלאומיות הערבית להילחם בכוח הנשק במפעל הציוני ובשלטון הבריטי שתמך בו , ויצא בעצמו להרים להילח...
אל הספר