בדיון מאיר עיניים טוען ההיסטוריון משה רוסמן שלקראת סוף המאה העשרים נכנסו היהודים לעידן פוסט מודרני והוא מזהה כמה מאפיינים לתמורה זאת . בין השאר , מדבר רוסמן על המעבר מהמציאות שבה היה העם היהודי מפוזר ומפורד בין העמים בקהילות שונות לעבר המצב הפוסט מודרני , שבו התכנס בשני מרכזים גדולים , האחד בצפון אמריקה והשני במדינת ישראל . בנוסף , הוא מסביר שהפוליטיקה היהודית המודרנית התאפיינה במאבקים ממושכים לקבלת זכויות אזרח , ואילו לאחר השואה , בסיטואציה הפוסט מודרנית , חיים רוב היהודים במשטרים דמוקרטיים ואינם מתמודדים עם אפליה משפטית או עם קיפוח ממוסד . מבחינה דמוגרפית , במהלך מאתיים וארבעים השנים שחלפו מאז תחילת המאה השמונה עשרה ( מועד שנחשב , כאמור , לתחילת העת החדשה בהיסטוריה היהודית ) ועד לשואה , צמחה האוכלוסייה היהודית העולמית מ 1 . 1 מיליון נפש ל 16 . 5 מיליון נפש , ואילו בעידן הפוסט מודרני – לאחר השואה ולמרות הקמתה של המדינה היהודית – היקפה התייצב , והיא התרחבה , אם בכלל , בקצב איטי למדי ( בחצי השני של המאה העשרים גדל מספר היהודים בעולם ועלה מ 11 , 373 , 000 ל , 13 , 025 , 000 אבל נראה ...
אל הספר