הסופר , המחנך והפובליציסט , אלבר ממי , שנולד בתוניס ב , 1920 בודק בכתיבתו את סוגיית נהייתו של היהודי המודרני אחר המערב ואורחותיו . הוא עצמו יצא מהגטו היהודי ועבר לחיות בצרפת וכאיש רוח הוא מתאר את המודרניזציה המערבית שאליה נושא היהודי את עיניו בניתוחים אישיים , ספרותיים וסוציולוגיים כנים . ממי אינו ראה במעבר מערבה צעד של קדמה או שחרור . במובן זה ניתן לזהותו כקול ' פוסט אמנסיפציוני' מרתק שנשמע בשיח היהודי בשנים שלאחר שואת יהודי אירופה ולאחר הקמת מדינת ישראל . הוגים יהודים שתמכו במעבר למערב ראו בו את מה שעשוי לקרב את גאולתם האישית , ואלה שהתנגדו לו ראו בו קטסטרופה גמורה . בניגוד למסורת יהודית רוחנית זו שצמחה במסגרת האמנסיפציה , ממי כתב רבות , לרוב בתבונה ( למרות נטייתו לפובליציסטיקה אפולוגטית , ( במנותק מהאסוציאציה בין קדמה למערב , או בין קדמה לשינוי סוציאליסטי מהפכני במוסדות המערב שאפיינה את ההגות היהודית לפני השואה . ניסיונו האישי , כמו גם גורמים נוספים , גרמו לו להבין שהמעבר מערבה הוא תהליך בלתי נמנע . ולמרות זאת , הוא נמנע מלהציג את המעבר הזה כפתרון ממשי , ובד בבד גם נמנע מלהביט אחור...
אל הספר