חלק זה מבקש לבדוק את הקשר שבין מפגשים בין מזרח למערב בהיסטוריה היהודית לבין גלגולי הציונות . קשר מורכב זה יכול להיבדק במישורים שונים , באזורים שונים ובתקופות שונות , החל במערכת היחסים המתוחה שהתנהלה בין פעילי כי"ח לפעילים הציוניים במזרח התיכון ובצפון אפריקה , וכלה באירועים ובתופעות שמוכרים מתולדות מדינת ישראל , כמו למשל ימי המעברות , עלייתה של תנועת ש"ס , וכיו"ב נושאים הנזכרים בחלקים אחרים של מחקר זה . בחרתי להתמקד בדבריהם ובפעילויותיהם של שלושה הוגים , שכל אחד מהם מייצג עמדה שונה ומעניינת כלפי הציונות . הראשון , נתן בירנבאום , היה מעורב בעיצוב האידיאולוגיה הלאומית היהודית באירופה ( ואף המציא את המונח ' ציונות ;( ' השני , אליהו אלישר , בן למשפחה שהייתה מעורה בחיי היישוב בארץ ישראל עוד לפני שהציונות החלה לקנות לה אחיזה בארץ . אצל השלישי , אלבר ממי , נותרה הציונות אירוע שולי ( הוא חי בצפון אפריקה ובצרפת , ( והוא העריך את משמעויותיה של הלאומיות היהודית כתומך מסור ונחרץ , יש להודות , אבל חיצוני . לא רק עמדותיהם הפיזיות האובייקטיביות שונות אלה מאלה , אלא שכל אחד מהם פיתח מערכת ציפיות אחרת מ...
אל הספר