א. המישור החוקי

רוב רובן של המדינות הדמוקרטיות אינן נוהגות להתערב באסדרה ( רגולציה ) של חברות מפלגתית ושל הליכי הצטרפות למפלגה . הן נוהגות כך בהסתמך על ההשקפה שהתערבות בחיים הפנימיים של מפלגה פוגעת באוטונומיה שלה ומפרה את האופי שלה כמוסד וולונטרי . בישראל החוק מטיל עונשים על מי שמשלם דמי התפקדות עבור אחר או עוסק בשוחד או בזיוף בבחירות פנימיות . שני סעיפים בחוק המפלגות אוסרים חברות כפולה במפלגות , אולם כפי הנראה האיסור לא יצר הרתעה מספקת והתופעה רווחת בכל המפלגות המקיימות בחירות פנימיות כוללניות . בשנת , 1996 במסגרת תיקון לחוק המפלגות , התקבלה הוראת שעה שהסמיכה את רשם המפלגות לקבל את שמות החברים מהמפלגות ולהצליבם כדי לאתר מתפקדים כפולים . הוראת השעה פקעה ולא הייתה לתיקון קבוע בחוק , ובמצב כזה הצלבת מתפקדים מתבצעת רק באופן וולונטרי . כדי להיאבק ביעילות בתופעת המתפקדים הכפולים יש לעגן בחקיקה את הסמכות של רשם המפלגות להשוות בין רשימות חברים לצורך איתור מתפקדים כפולים . יש לקבוע כי הרשם יקבל מהמפלגות , בכל תקופה מוגדרת , את המידע הנדרש לצורך ההשוואה ושזו תיעשה באופן שלא יפגע בפרטיות החברים בה ולא יגרום חשי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר