בחלק הראשון הצבענו על התופעה של ייצוג יתר של כמה מגזרים חברתיים בקרב חברי המפלגות , על בסיס ניתוח משווה של מספר חברי מפלגה ומצביעיה ביישוב מסוים . האם ייצוג היתר משתקף גם בממצאי הסקר ? לצערנו שאלון הסקר לא אפשר לנו לענות על שאלות אלה לגבי מגזרים כמו מתיישבי יהודה ושומרון ( מתנחלים , ( חרדים , איגודי עובדים וחברי קיבוצים אלא רק לגבי המגזר הערבי . אחת החלוקות הדמוגרפיות היסודיות ביותר בישראל היא בין קבוצת הרוב היהודית , המהווה 80 % –כ מהאוכלוסייה , לבין קבוצת המיעוט הערבית . מצאנו שרק 9 % מחברי שלוש המפלגות שסקרנו היו ערבים : 14 % מכלל המתפקדים במפלגות העבודה וקדימה 1 % –ו מכלל מתפקדי הליכוד — מה שלא אמור להפתיע בהתחשב במיקום הימני של הליכוד על הציר המדיני–ביטחוני . לכאורה אפוא נראה שבקרב חברי המפלגות הגדולות בישראל יש תת–ייצוג של המגזר הערבי ביחס לייצוגו באוכלוסייה הכללית . עם זאת , יש להביא בחשבון שתי עובדות חשובות שיש בהן כדי להפוך את הרושם הראשוני הזה על פניו : ראשית , התפלגות הגיל של המגזר הערבי בישראל שונה מאוד מזו של האוכלוסייה היהודית : שיעור הבגירים ( אלה היכולים להתפקד למפלגות ...
אל הספר