ובו הבהרות והסברים לקטעים אחדים בכרכים הקודמים א כזאת דבר שהייתי לדרך האמת שמח והשכל לנצל כמו נראית הזדמנות לי מכובדת להודות יותר בשגיאות מכוח , שיפוט וחזרה שלא שגה מימיו . אדם פטור מטעויות יכול להשתבח רק במהימנות של תבונתו ; אבל אדם המתקן את טעותו מעיד גם על המהימנות של תבונתו וגם על יושר ותום לב במזג הנפשי שלו . עוד לא התמזל מזלי לגלות טעויות חמורות במיוחד בטיעונים שהצגתי בכרכים הקודמים , חוץ מאשר בעניין אחד ; אבל הניסיון לימד אותי שחלק מהביטויים שבחרתי לא היו קולעים דיים להרחיק את הקוראים מכל טעות שהיא – והנספח שלהלן מיועד בעיקר לתת תרופה לפגם הזה . לעולם לא נשתכנע להאמין בשום עניין עובדתי אלא בנוכחות הסיבה או התולדה שלו , בין שהיא ישירה בין שהיא משנית ; אבל מה טבע האמונה הזאת שעולה מיחס הסיבה והתולדה , לא לרבים הייתה סקרנות לשאול . לדעתי , אין לנו מפלט מהדילמה שלהלן : או שהאמונה היא אידיאה חדשה , למשל אידיאה של ממשות או קיום , שאנחנו מצרפים אותה להשגה פשוטה של מושא , או שהיא איננה אלא הרגשה או תחושה מיוחדת . העובדה שהיא איננה אידיאה חדשה המוצמדת להשגה פשוטה מתבררת משני הנימוקים הבא...
אל הספר