לאחר שהסברנו את מקור השבח והאישור המלווים כל מה שיש בו בעינינו גדולה בהיפעלויות האנושיות – נפנה כעת לתת דין וחשבון על טוב הלב שיש בהיפעלויות כאלה , ונראה מניין נגזרת מידת הזכות שהוא נושא . משעה שהניסיון מקנה לנו ידיעה רחבה על העניינים שבין אדם לאדם , ומלמד אותנו על הזיקה שבינם ובין רגשותיהם של בני אדם , אנחנו מבחינים כי מידת הנדיבות של כל אדם מוגבלת ביותר , ורק במקרים נדירים היא חורגת מחוג החברים והמשפחה , או לכל היותר מגבולות המולדת . בשל ההיכרות הזאת עם טבע האדם איננו תולים בו ציפיות בלתי אפשריות , ובבואנו לשפוט את דמותו המוסרית של איש פלוני אנחנו מצמצמים את שדה הראייה שלנו לחוג עולמו הצר . אם בשל הנטייה הטבעית של רגשותיו הוא מביא עזר ותועלת בדל"ת אמותיו , אנחנו מאשרים את אישיותו , ואוהבים אותו , מתוך הזדהות עם הסנטימנטים של אלה המקיימים אתו קשר אישי יותר . בשיפוטים כאלה אנחנו נאלצים לשכוח במהרה את האינטרס שלנו , בגלל הדעות הסותרות שאנו שומעים בלי הרף בחברה ובשיחות מאנשים שמצבם אינו זהה למצבנו והאינטרסים שלהם אינם זהים לשלנו . נקודת המבט היחידה שממנה הסנטימנטים שלנו מתלכדים עם הסנטימ...
אל הספר