סעיף א הצדק — מידה טבעית או מלאכותית?

כבר רמזתי שלא לכל סוגי המידות התרומיות יש לנו חוש טבעי , אלא יש מידות מסוימות הגורמות להנאה ולאישור על ידי אמצעי מלאכותי , או תחבולה , העולים מתוך צורכי המין האנושי ונסיבות חייו . הצדק הוא לטענתי מידה מסוג זה ; ובהמשך אנסה להגן על הסברה הזאת בטיעון קצר – ואני מקווה שגם משכנע – לפני שאעבור לדון בטיב האמצעי המלאכותי שהחוש למידה התרומית הזאת נגזר ממנו . ברור שכשאנו משבחים מעשים כלשהם , אנחנו מחשיבים רק את המניעים שהולידו אותם , ורואים במעשים סימנים או עדויות למציאותם של עקרונות מסוימים ברוחו של האדם ובמזגו הנפשי . מידת הזכות אינה נמצאת בעשייה החיצונית . כדי למצוא את האיכות המוסרית אנחנו חייבים להביט פנימה . נבצר מאתנו לעשות זאת ישירות , ולפיכך אנו מפנים את תשומת לבנו למעשים , המשמשים לנו סימנים חיצוניים . אבל המעשים האלה נחשבים , ככלות הכל , כסימנים – והמושא הסופי של השבחים ושל האישורים שלנו הוא המניע שהוליד אותם . כיוצא בזה , כשאנו תובעים שמעשה ייעשה , או מגנים מישהו מפני שלא עשה אותו , אנחנו מניחים תמיד שאדם במצבו אמור להיות מושפע מהמניע האופייני למעשה הזה , ואם הוא אינו מתחשב באותו מני...  אל הספר