אבל נניח לרגשי האהבה והשנאה ולתערובות ולהרכבים שלהם כפי שהם מתגלים בבני אדם , ונעבור לגילויים של ההיפעלויות האלה בחיות . אנחנו יכולים לציין שהאהבה והשנאה לא רק נפוצות בכל עולם החי , אלא הסיבות להן , כפי שהסברנו למעלה , הן פשוטות בטבען במידה כזו שאין קושי להניח שהן פועלות אפילו בבעלי חיים פשוטים . אין צורך בשיקול דעת או בעומק מחשבה : הכל נעשה מכוח גורמים ועקרונות שאינם מיוחדים לאדם או למין מסוים של בעלי חיים . המסקנה היוצאת מכאן תומכת כמובן בשיטה שהצגנו . אצל בעלי החיים אין האהבה מצטמצמת לבני מינו של כל בעל חיים , אלא מתפשטת הלאה ומקיפה כמעט כל יש מרגיש וחושב . הכלב נוטה בדרך הטבע לאהוב את האדם יותר מאשר את בני מינו , ולעתים קרובות מאוד מקבל ממנו חיבה בתמורה . כיוון שבעלי החיים אינם מסוגלים כמעט להנאות ולכאבים של הדמיון , הם יכולים לשפוט מושאים אך ורק לפי הטובות או הרעות המוחשיות שהם גורמים , וחייבים להסתמך עליהן כשהם קוצבים את גודל החיבה לכל אחד מהם . והניסיון אכן מאשר שהטבות או פגיעות גורמות אצלם לאהבה או לשנאה , ושעל ידי האכלה של בעל חיים או ליטופו אנחנו זוכים בתוך זמן קצר בחיבתו , ו...
אל הספר