כשם שכל התפיסות של רוח האדם נחלקות לרשמים ולאידיאות , כך גם הרשמים ניתנים לחלוקה נוספת , למקוריים ולשניוניים . חלוקה זו של הרשמים זהה לזאת שהשתמשתי בה קודם , כשהבחנתי בתוכם בין רשמי תחושה לרשמי החזרה * . רשמים מקוריים , או רשמי תחושה , הם אותם רשמים העולים בנפש ללא תפיסה קודמת – כתוצאה ממבנה הגוף , בגלל הרוחות הנפשיות , או מקירוב מושאים לאיברים החיצוניים . רשמים שניוניים , או רשמי החזרה , הם אלה הנובעים מאחד הרשמים המקוריים האלה , אם באופן בלתי אמצעי ואם בתיווך האידיאה שלו . לסוג הראשון שייכים כל רשמי החושים וכל הכאבים וההנאות הגופניים ; לסוג השני שייכים הרגשות , וריגושים אחרים דומים להם . אין ספק שהרוח חייבת להתחיל את תפיסותיה בנקודה כלשהי ; והואיל והרשמים קודמים לאידיאות התואמות שלהם , חייבים להיות רשמים המופיעים בנפש ללא כל הכנה מוקדמת . מכיוון שאלה תלויים בסיבות טבעיות ופיזיקליות , דיון בהם ירחיק אותי מדיי מהסוגיה הנידונה , למדעי האנטומיה והפילוסופיה של הטבע . מהטעם הזה אני מבקש * ספר ראשון , חלק א , סעיף ב . להגביל את עצמי לרשמים שקראתי להם " שניוניים" ו"מוחזרים , " שהם אלה העולים...
אל הספר