סעיף ה על רשמי החושים והזיכרון

בשכילות סיבתיות כאלה אנחנו משתמשים אפוא בחומרים מטבע מעורב והטרוגני , חומרים שאמנם קשורים ביניהם , אבל שונים זה מזה במהותם . כל הטיעונים שלנו בענייני סיבות ותולדות מורכבים הן מרושם של הזיכרון או של החושים , הן מאידיאה של אותו נמצא אשר גורם את מושא הרושם או נגרם ממנו . לכן עלינו להסביר כאן שלושה דברים : ראשית , את הרושם המקורי ; שנית , את המעבר אל האידיאה של הסיבה או התולדה המקושרות ; שלישית , את טבעה ואיכויותיה של האידיאה הזאת . אשר לרשמים המתקבלים מהחושים – לדעתי לשכל האדם אין כל יכולת להסביר את הסיבה היסודית להם , ולעולם לא תהיה אפשרות להכריע בוודאות אם הם מתקבלים ישירות מהמושא , או נוצרים בידי הכוח היוצר של הרוח , או נובעים מזה שנהיינו בדברו . מה גם שאין לשאלה הזאת שום חשיבות לענייננו . אנחנו יכולים להוציא מסקנות מהלכידות שבין תפיסותינו , בין שהן אמיתיות בין שהן שקריות , בין שהן ייצוגים נאמנים של הטבע בין שהן אשליות חושיות ותו לא . כשנפנה לחפש את המאפיין המבחין את הזיכרון מהדמיון , לא נוכל שלא להבחין מיד כי הוא אינו יכול להימצא באידיאות הפשוטות שהוא מציג לנו ; שהרי שני הכשרים כאחד ש...  אל הספר