במילה " יחס" נוהגים להשתמש בשני מובנים שונים למדיי . או לציון האיכות הקושרת יחד שתי אידיאות בדמיון , ובגללה האחת מזמנת באופן טבעי את האחרת כפי שהוסבר למעלה ; או לציון הנסיבה המסוימת שאנחנו מוצאים לנכון להשוות על בסיסה בין שתי אידיאות , אפילו כשהאיחוד ביניהן בדמיון הוא שרירותי . בשפה הרגילה אנו משתמשים תמיד במילה " יחס" במובן הראשון , ורק בפילוסופיה אנחנו מרחיבים אותה , ומציינים באמצעותה כל בסיס מסוים להשוואה , בלא עיקרון מחבר . לפיכך , מרחק יוכר על ידי הפילוסופים כיחס אמיתי , מפני שאנחנו רוכשים אידיאה שלו מתוך השוואה בין מושאים ; אבל בדיבור הרגיל אנחנו אומרים ש"בין הדברים האלה יש מרחק עצום , אין ביניהם שום יחס" – כאילו מרחק איננו מתיישב עם יחס . ייתכן שעריכת רשימה של כל האיכויות המאפשרות השוואה בין מושאים , ואשר באמצעותן נוצרות אידיאות של יחס פילוסופי , תיראה משימה אינסופית . אבל אם נתבונן באיכויות האלה במבט בוחן , נמצא שאפשר למיינן ללא קושי לשבע משפחות כלליות , שיכולות להיחשב לשורש כל היחסים הפילוסופיים . . 1 הראשונה היא דומות ; והיא יחס שבלעדיו אין קיום לשום יחס פילוסופי , כי מושאים ...
אל הספר