כיוון שאת כל האידיאות הפשוטות הדמיון יכול להפריד , ולאחד אותן מחדש בכל צורה שיחפוץ , פעולותיו של הכושר הזה היו דבר סתום מאין כמותו אלמלא היו מנחים אותו כמה עקרונות כלליים , אשר מקנים לו מידה של אחידות עם עצמו בכל הזמנים והמקומות . אילו היו האידיאות משוחררות ומנותקות לחלוטין זו מזו , רק המקרה היה קושר ביניהן ; ולא ייתכן שאותן אידיאות פשוטות היו מתלכדות באופן סדיר לאידיאות מורכבות ( כמו שקורה לעתים קרובות ) בלי איזה קשר או אחדות , איזו איכות מקשרת , שמכוחה אידיאה אחת מזמנת באופן טבעי את האחרת . העיקרון המאחד את האידיאות אינו צריך להיחשב לקשר בל יינתק , מפני שכבר שללנו מהדמיון קשר כזה ; וגם אסור לנו להסיק שבהעדרו הרוח איננה יכולה לצרף שתי אידיאות , משום שהכושר הזה הוא הדבר החופשי ביותר שיש . צריך לראות בו רק כוח עדין , הגובר במרבית המקרים , ואשר הוא הסיבה , בין השאר , לחפיפה הרבה בין הלשונות ; כי הטבע , במובן ידוע , מצביע לכל אחד על האידיאות הפשוטות המתאימות ביותר להתאחד לאידיאה מורכבת . האיכויות שהקישור הזה נובע מהן , ובהשפעתן הרוח מובלת כך מאידיאה לאידיאה , הן שלוש במספר : דומות , סמיכו...
אל הספר