כל התפיסות של רוח האדם נחלקות לשני סוגים מובחנים , שאקרא להם רשמים ואידיאות . ההבדל בין שני אלה מתבטא בדרגת העוצמה והחיות שבה הם טובעים חותם ברוח וחודרים למחשבתנו או לתודעתנו . לתפיסות שנכנסות בכוח ובתקיפות הגדולים ביותר נוכל לקרוא בשם " רשמים ; " ובשם הזה אני כולל את כל התחושות , הרגשות והריגושים שלנו כשהם מופיעים לראשונה בנפש . ב"אידיאות" אני מתכוון לדמויות הדהויות של אלה בחשיבה או בשכילה , לדוגמה – כל התפיסות שמעוררת הרצאת הדברים הנוכחית , חוץ מאלה המתקבלות מראייה וממגע , וחוץ מן ההנאה או מן המועקה שההרצאה עלולה לעורר . אני מאמין שאין צורך להכביר מילים כדי להסביר את ההבחנה הזאת . כל אחד יתפוס בקלות מעצמו את ההבדל בין הרגשה לחשיבה . קל להבחין בין הרמות השכיחות שלהן , אם כי אפשר שבמקרים מיוחדים הן יתקרבו מאוד זו לזו . למשל , בשעת שינה , קדחת , שיגעון , או בכל ריגוש סוער מאוד של הנפש , יש שהאידיאות שלנו מתקרבות לרשמינו ; ומנגד , קורה לפעמים שרשמינו דהויים וחלשים כל כך עד שאיננו יכולים להבחין בינם ובין האידיאות שלנו . אף על פי כן , למרות הדומות הגדולה הזאת במקרים ספורים , בדרך כלל הן נב...
אל הספר