לעיל פרשנו תמונה מקיפה של נושא ייצוג הנשים בזירות הפוליטיות הישראליות המרכזיות , ובעיקר בכנסת . ראינו כי אמנם שיעור הנשים בכנסת במגמת עלייה , אך הוא עדיין עומד על פחות מרבע מחברי הבית . כן ראינו כי לעומת מרבית מדינות OECD ישראל נמצאת בפיגור מבחינת הייצוג הנשי בפרלמנט , ובפיגור ניכר מבחינת הייצוג הנשי בממשלה . הדגמנו כיצד במערכת הפרלמנטרית הישראלית פועלים שני טיפוסים של מפלגות : לטיפוס הראשון משתייכות מפלגות שמדירות נשים מתוכן כליל ואינן מציבות אותן ברשימות המועמדים שלהן ; הטיפוס השני הוא מפלגות שפתוחות לנשים . חלק מן המפלגות האלה בעיקר אלה שפתחו את הליכי בחירת המועמדים שלהן לקהלים רחבים — אימצו מנגנונים שנועדו להבטיח ייצוג מינימלי לנשים . אלה הגבירו את הייצוג הנשי בכנסת בעשור האחרון , וכפי שהדגים הפרק השלישי , לנוכחות הנשית בכנסת יש השפעה על הנושאים העולים על סדר היום הפרלמנטרי . אנו סבורים שאף שהשיפור בייצוג הנשי בכנסת בעשור האחרון ניכר , אין להסתפק בכך . חשוב לזכור כי השיפור נראה משמעותי בשל נקודת ההתחלה הנמוכה מאוד : מספר הנשים 14–ב הכנסות הראשונות ( עד בחירות 1996 ועד בכלל ) עמד על...
אל הספר