תוצאות המחקר יוצגו על פי שלושת אפיקי הפעילות שנבחנו . ראשית , נציג את התוצאות בתחום החקיקה , הכולל הצעות חוק פרטיות שהונחו על שולחן הכנסת וחקיקה פרטית שהתקבלה . לאחר מכן נדון בתוצאות שעולות מניתוח השאילתות שהוגשו , ולבסוף נעסוק בניתוח דפוסי החברות בוועדות הכנסת . בכל אחד מאפיקי הפעילות נתייחס לממצאים העולים הן מהכנסת 18–ה הן מהכנסת 17–ה ונשווה ביניהם . חקיקה הבחינה של תחום החקיקה חולקה לשני חלקים : הצעות חוק פרטיות שהניחו חברי וחברות הכנסת ; וחוקים שחברי וחברות הכנסת חוקקו בפועל , קרי חוקים שעברו בקריאה שלישית ונכנסו לרשומות . נחזור ונדגיש כי קטגוריית החקיקה במחקר זה כוללת רק חקיקה פרטית ולא חקיקה ממשלתית . לא התייחסנו לחקיקה ממשלתית משום שבישראל , בדומה למדינות רבות בעולם , נהוג לציין על גבי הצעת חוק פרטית את שמו של היוזם או היוזמת שלה בכל שלבי החקיקה . לעומת זאת כאשר מדובר בחקיקה ממשלתית , אין מציינים את חבר הממשלה שהגה וקידם אותה , שכן היא נתפסת כתוצר של הממשלה בפעולתה כקבוצה . גם המינוח שמשתמשים בו מעיד על נוהג זה — לחקיקה פרטית יש בעלים , והיא שייכת לחבר או חברי כנסת מסוימים , ואי...
אל הספר