בחלק זה של מחקר המדיניות ביקשנו לבדוק את הייצוג המהותי של נשים בישראל על ידי ניתוח דפוסי פעולתן של מחוקקות בכנסות 17–ה וה . 18– כדי לקבל תמונה מקיפה וכוללת ככל האפשר של דפוסי פעולה אלה בחרנו לבחון שלושה תחומים מרכזיים : חקיקה , חברות בוועדות ושאילתות . אפיקים אלה משקפים בצורה רחבה ומהימנה את תחומי הפעילות המרכזיים שבהם עוסקים חברי וחברות הכנסת . השערתנו המרכזית הייתה שמחוקקות ומחוקקים נבדלים אלה מאלה בדפוסי הפעילות הפרלמנטרית שלהם . הואיל וכך ציפינו למצוא שנשים בכנסת עוסקות יותר מגברים בנושאים שתכליתם קידום האינטרסים של נשים בחברה והשוויון המגדרי . בהתאם לחלוקה הנושאית שבה השתמשנו הנחנו כי נשים יעסקו יותר מגברים בנושאים שסיווגנו כנשיים , בייחוד בשני הנושאים הראשונים על פי הטיפולוגיה של שווינדט–באייר שהצגנו לעיל — נשים וילדים ומשפחה . ( Schwindt-Bayer , 2006 ) השערות אלה היו תקפות בעינינו לכלל המדדים שבהם השתמשנו לבדיקת ייצוג מהותי : נשים מגישות יותר הצעות חוק בנושאים נשיים בהשוואה לגברים ; מצליחות בהעברת חוקים רבים יותר בנושאים נשיים בהשוואה לגברים ; מגישות שאילתות רבות יותר בנושאים נש...
אל הספר